מיתוסים על כוסות קריסטל – כיצד ניתן להבדיל בין קריסטל לזכוכית רגילה?

נראה כי מותגים שונים משתמשים במסרים שיווקיים שונים, כדי שהמוצר שהם מוכרים יראה טוב. זאת לא הפתעה שכולם מספרים סיפור מאוד יפה כדי להאיר את אותו המוצר באור יקרות, אבל לפעמים הסיפורים, אינם יותר ממסרים שיווקיים. אם אתם עומדים לקנות כלי קריסטל, אל תאמינו לכל מסר שיווקי שאתם שומעים. כדאי שתדעו להבחין בעצמכם בין זכוכית קריסטל לבין זכוכית רגילה, ולכן עליכם להכיר את המיתוסים הבאים. 

המונח "קריסטל נטול עופרת" אינו קיים

באיחוד האירופי מוצרי קריסטל מחולקים לארבע קטגוריות, אשר נבדלות זו מזו בהרכב הכימי ובתכונות החומר. על פי הגדרות אלו, רק מוצרי זכוכית שמכילים לפחות 24% תחמוצת עופרת יכולים להיקרא "קריסטל עופרת". מוצרים עם פחות תחמוצת עופרת או מוצרי זכוכית עם תחמוצות מתכת אחרות שמשמשות במקום תחמוצת עופרת, יהיו מסומנים כ"זכוכית קריסטל". 

איך לדעת אם יש בידכם קריסטל? פשוט הרימו לאור

הרימו את מוצר הזכוכית שבידכם לאור. אם הזכוכית מתפקדת כפריזמה, ואתם רואים קשת של צבעים, כנראה שאתם מחזיקים קריסטל. אם האור לא נשבר דרכה, זוהי פשוט זכוכית רגילה. זכוכיות קריסטל מיוצרות בעזרת טכניקה של הוספת תחמוצת עופרת בכמויות הנעות בין 10% ל- 30%, מה שמשפר את מראה הזכוכית, יוצר את הברק המיוחד של הקריסטל וגורם למקדם שבירה גבוה כתוצאה מתכולת העופרת. 

טכניקה אחרת ליצירת זכוכית קריסטל היא על ידי הוספת תחמוצת בריום, תחמוצת אבץ או תחמוצת אשלגן במקום תחמוצת עופרת. לזכוכית קריסטל ללא עופרת יש מקדם שבירה דומה לזכוכית קריסטל עם עופרת, לכן אתם עדיין תראו קשת של צבעים אם תרימו את הזכוכית לאור. לעומת זאת, אם לא נוצרת מנסרה כאשר מרימים את הזכוכית לאור, אז כנראה שמדובר בזכוכית רגילה. 

כוס קריסטל מאוד דקה, יותר מזכוכית

קיימת אמונה רווחת שאם השוליים של מוצר הזכוכית שבידכם דקים במיוחד, כנראה שמדובר בקריסטל. טכניקות החיתוך שקיימות מנצלות את תכונות הקריסטל במטרה ליצור אפקט נוצץ, אפקט אשר נוצר כתוצאה משבירת האור דרך האובייקט. עם זאת כדי שאפשר יהיה לחתוך קריסטל, עליו להיות בעובי מסוים. המעצבים הם אלו שמחליטים על עובי הקריסטל בהתאם לאופי ומהות העיצוב, כך שבמוצרי קריסטל אפשר למצוא שוליים דקים, אך גם שוליים עבים. מעבר לכך, כיום יש גם יצרניות שמייצרות כוסות יין מזכוכית רגילות דקות מאוד, והן אינן מקריסטל.

אם תשוו שתי כוסות באותו גודל, זכוכית הקריסטל תהיה כבדה יותר

בעזרת טכנולוגיות מודרניות, אמני קריסטל יכולים לעצב כוסות קריסטל דקות ואפילו, דקות מאוד. בדרך כלל הוספת עופרת או בריום תהפוך את הכוס למעט כבדה יותר, אך אם הן מעוצבות לפי התכנון המיועד לכוסות יין קריסטל דקות, אז הזכוכית תהיה דקה והכוס תהיה קלה יותר. יש לכך דוגמאות בשטח וקולקציות של כוסות יין קריסטל דקות שאפשר לראות כדוגמא. למרות שלזכוכית קריסטל ללא עופרת יש מקדם שבירה דומה לזכוכית קריסטל עם עופרת, היא קלה יותר ועם פחות כוח פיזור. כך שבהחלט תוכלו להיתקל גם בכוסות יין קריסטל קלות. 

לזכוכית בדרך כלל יש גימורים חדים, בעוד שלקריסטל יש גימורים נקיים ומעוגלים

המיתוס הזה הוא שטחי למדי. יש בו אמת כלשהי, הגימורים של קריסטל יהיו רכים ומעוגלים אך רק אם המעצב רצה בכך. קצוות חדים או אפקטים קפואים על הגביש, בעלי מראה מאוד מיוחד ויש כאלו שמעדיפים אותם, כתוצאה מכך יש מעצבים שבוחרים בשיטת חיתוך זו כדי להשיג את אותם קצוות חדים בכלי הקריסטל האהובים שלנו. 

באופן מסורתי, נהוג לחתוך קריסטל ביד על גלגלי יהלום או על מחרטת אבן כדי ליצור את הדפוס הרצוי. הגלגלים שוחקים את הזכוכית ומשאירים לה מעין גימור לבן. לבסוף המוצר עובר ליטוש שנותן לו את הברק המיוחד. תהליך הליטוש כולל טבילה בתוך תערובת של חומצה הידרופלואורית וחומצה גופרתית. התגובה בין החומרים יוצרת טמפרטורות שעולות על 80 מעלות צלזיוס, מה שדרוש עבור  תהליך ההברקה, שכולל למעשה את המסת הזכוכית. התוצאה היא גימורים רכים ונקיים.

אנו מקווים שעזרנו לכם להבין קצת יותר ולהבדיל בין טכניקות ומיתוסים הנוגעים לכלי קריסטל. אם אתם עדיין מתקשים להבחין בין 

זכוכית רגילה לבין קריסטל, העצה הטובה ביותר תהיה לקנות את מוצרי וכלי הקריסטל שלכם ממותגי קריסטל מוכרים.