התרבות הישראלית והחברה בישראל הולכים ומתהווים לתרבות בזבזנית ולחברה המנצלת את מקורות ההכנסה בהווה מבלי לחסוך באופן מספק לעתיד לבוא.
תרבות בזבזנית באה ליידי ביטוי בצריכה פרטית גבוהה של משקי הבית וחיסכון נמוך. להמחשה: בשנות ה 70 משקי בית בישראל חסכו בממוצע כ 20% מהכנסתם, בשנות ה 90 חסכו משקי הבית בישראל כ 13% מהכנסתם השנתית ובשנים האחרונות מגמת הירידה נמשכת עם שיעור חיסכון ממוצע של כ 11.5%.
בכל הקשור לצריכה פרטית גבוהה, אנחנו לא צריכים נתונים סטטיסטיים שיעידו על צריכה גבוהה בישראל אלא מספיק לנו להבחין בסביבתנו הקרובה. כמה מאיתנו המעוניינים לקנות רכב חדש משלמים מכסף שנמצא ברשותנו וכמה מאיתנו לוקחים הלוואה?. מה לגבי שיפוץ דירה, קניית רהיטים חדשים, בגדים ועוד. קניית מוצרי צריכה רבים מבלי שיש לנו את הכסף לשלם עבורם היום מפחיתה מהכנסתנו הפנויה בעתיד בתוספת ריבית.
אחת מהתופעות העיקריות של התרבות הבזבזנית בישראל הם חתונות ראוותניות. אין חולק על כך שחתונה היא אירוע מרכזי בחיי כל פרט ולשם כך צריך ומקובל להוציא לא מעט כסף. אבל מי אמר שצריך לבחור באולם האירועים הכי יוקרתי באיזור ולשלם מאות שקלים למנה עבור כמות גדולה ומגוונת של אוכל שבחלקו הגדול יזרק בסוף הערב. מי אמר לנו שצריך להפריח יונים מעל החופה, להפעיל זיקוקים, להחליף פעמיים שמלה במהלך הערב, ולשכור זמר מפורסם בעשרות אלפי שקלים לשעה.
בנוסף להוצאות המיותרות באירועים כמו חתונות ובר מיצוות. ישנם אירועים משפחתיים כמו ברית מילה או בריתה שההגיון הפשוט אומר לנו שרצוי לחגוג אותם בבית ולא באולם אירועים. מה יש לחגוג בריתות באולם אירועים עם כל התוספות?
ישנם כמה עקרונות יסוד בכלכלה ובחשיבה הכלכלית. עקרונות שנכונים ורלוונטיים היום כפי שהיו נכונים ורלוונטיים לפני מאות שנים. אחד מאותם נושאים הינו חיסכון לאומי והשפעתו על שגשוג כלכלי. תרבות בזבזנית גורמת לנזקים קשים למשק ולכלכלה של כל מדינה ובייחוד למדינה כמו ישראל שאין ברשותה משאבי טבע. ללא הון טבעי ישראל מסתמכת כמקור ההכנסה ומחייה אך ורק על ההון האנושי. ובכדי לפתח ולתחזק הון אנושי איכותי, וכזה שמייצר הכנסות יש מאין, עלינו להשקיע משאבים רבים. משאבים שלא יהיו לנו אם נבזבז אותם על מוצרים ושירותי צריכה בעלי ערך מוסף מועט.
החישוב הכלכלי הפשוט אומר לנו שכסף שהולך להוצאות מיותרות לא הולך לחיסכון. חיסכון שנמצא בבנק מושקע בחלקו בשוק ההון ובחלקו כהלוואות לחברות עיסקיות שמייצרות עוד הכנסות ועוד מקומות עבודה. כלומר כסף שמתבזבז על מוצרים ושירותי צריכה מיותרים הוא כסף שנעלם, כסף שיכול היה לשמש ליצירת הכנסה נוספת למשפחה, למשק ולחברה בכלל. המשאבים הכספיים הרבים המתבזבזים לחינם אינם הבעיה היחידה. כספים המופנים לצריכה מיותרת מעודדים משק המושתת על שירותים ולא על ייצור, דבר העלול לפגוע בצמיחת המשק ובעצמאותו הכלכלית.